נכסים בריאותיים: פסיכולוגיה חיובית ובריאות

נקודות עיקריות

• המחקר מצביע על קשר בין בריאות פסיכולוגית הכוללת: שביעות רצון מהחיים, תחושת מטרה, סיפוק מקצועי, מגע חברתי, לבין בריאות פיזיולוגית 
• מהי פסיכולוגיה חיובית בהקשר של בריאות ומחלות כרוניות    
• כיצד ניתן לצבור “נכסים בריאותיים” באמצעות בריאות פסיכולוגית וחשיבה חיובית ?

המאמר בעברית מבוסס בחלקו על מאמר מאנגלית : Positive Psychology and Physical Health¹  פורסם ב American Journal of Lifestyle Medicine  

מאת: עמיקם שוובר 

הקדמה

באיזו מידה באמת יש לי השפעה על הבריאות שלי ( פרדוקס “גנטיקה מול סביבה” הידוע )? ואם כן, מה עליי לעשות היום? באיזו מידה המחשבה ו/או התנהגויות שלי היום “נצברות” לזכותי – מושג אותו נכנה “נכסים בריאותיים”. הקשר שבין בריאות פסיכולוגית לבריאות  גופנית הוא תחום שנחקר רבות בעשורים האחרונים.  בין היתר בנוגע להגנה מפני מחלות לב וכלי דם, תוחלת החיים, איכות הבריאות, מדדי דלקת וכאב. 

מהי פסיכולוגיה חיובית בהקשר של בריאות 

“בריאות איננה שלב של העדר תחלואה או מחלה. בריאות הינה מצב מקיף של רווחה גופנית, פסיכולוגית וחברתית”  (ארגון הבריאות העולמי WHO)

פסיכולוגיה חיובית הינה גישה בתוך מדעי הפסיכולוגיה החוקרת יישומים לשיפור המחשבה, הרגשה והביצועים של אנשים, קבוצות וארגונים. המחקר המגוון בפסיכולוגיה חיובית משמש מעין מטרייה לשיפור ביצועים של החברה האנושית החל מחינוך, קריירה, תעסוקה ופריון בעבודה, יחסים ומשפחה, התנהגות של ארגונים. 

בהקשר של רפואה ובריאות, פסיכולוגיה חיובית תרמה להרחבה של תפיסת האדם הבריא. ככל שאדם איננו אוסף של תסמינים – הרי שאדם בריא אינו מי שתסמיני המחלה ו/או המדדים שלו מעתה מתחת “לסף המחלה” כפי שהוגדר על ידי וועדה מקצועית. ראוי שאדם בריא יוכל לדווח על שיפור משמעותי בבריאות גופנית, פסיכולוגית וחברתית.  

מחקר אוניברסיטת הווארד Grant Study  (1938 – היום ): הקשר בין בריאות פסיכולוגית לבין בריאות גופנית:

במחלקה לבריאות הציבור של אונ’ הווארד בארה”ב מתקיים מעל 70 שנים מחקר אורך מסקרן שמטרתו בין השאר לאסוף מידע ונתונים על בריאות הציבור, מחלות גופניות ונפשיות, תמותה ואריכות ימים². זהו המחקר המקיף ביותר מבחינת זמן ומעקב מתמשך אחר קבוצה של נבדקים. במקור המחקר עקב אחר קבוצה של אנשים שהוגדרו כנבדקים למחקר בנושא בריאות ואריכות ימים. לאחר מכן המחקר התרחב לתחומים נוספים, כמו גם לבני הזוג של “הנבדקים”, לילדים ובהמשך לנכדים ולנינים. 

אוכלוסיית המחקר המקורית הייתה סטודנטים באוניברסיטה ותושבי הפרוורים של העיר בוסטון. שיטת המחקר לאיסוף הנתונים כללה בדיקות גופניות תקופתיות במעבדת המחקר, מבדקים פסיכולוגיים, ביקורי בית של החוקרים, סקרים בטלפון (בהפתעה) שבחנו התנהגויות של נבדקים בחיי יום יום ומצבם הפסיכולוגי. כאמור המחקר הינו רחב ועצום מבחינת הנתונים שנאספו וממשיכים להיאסף כל העת. עבורנו, בהקשר של בריאות ופסיכולוגיה התוצאות מרתקות ביותר: 

• האנשים שדיווחו לקראת גיל 50 על שביעות רצון גבוהה במערכות היחסים בחיים אישיים ובעבודה היו האנשים שהדגימו בריאות גופנית מיטבית בשנות ה 70 לחייהם ( לחץ דם תקין, משקל גוף תקין, מדדי סוכר, בריאות הלב ועוד )  

לא זאת בלבד, אלא: 

• האנשים שדיווחו על מערכות יחסים בריאות ותחושת משמעות בחיים – היו גם האנשים שהגיעו להצלחה כלכלית גבוהה יותר ביחס לשאר הנבדקים באוכלוסיית המחקר. 

מסקנה ראשונה.  (1) תחושת שביעות רצון בחיים (2) מערכות יחסים בריאות בחיים הם “נכסים” פסיכולוגיים -בריאותיים. “נכסים” אלו, מהווים מעין “שכבת מגן” התורמת לבריאות גופנית, להצלחה כלכלית ושיפור כולל באיכות החיים. 

מסקנה שנייה. בניגוד לגנטיקה ומשתנים דמוגרפיים – עליהם יש לנו מעט מאוד השפעה בחיים (לדוגמה: שיוך אתני, סביבת מגורים גיאוגרפית, השתייכות סוציו-אקונומית); יש לנו כאן משתנים פסיכולוגים – עליהם יש לנו, לפחות במידה מסוימת, השפעה. תפיסת עולם פסיכולוגית חיובית – מייצרת יתרון מצטבר בבריאות הגופנית,  הצלחה מקצועית וכלכלית.  עבור האדם המבקש לקחת חזרה את השליטה על גורלו, בריאותו ותחושת הסיפוק האישי – יש אופטימיות אך כפי יוסבר בהמשך – גם דרך וכלים לשינוי ופעולה.  

בריאות חיובית: “נכסים בריאותיים” 

כאמור, נקודת המבט שלנו מתמקדת באיכות חיים טובה ועמוקה יותר. בין אם מדובר בהחלמה של מצב בריאותי זמני או התמודדות עם מצב בריאותי מתמשך/ כרוני – אנו שואפים למציאות בה: 

• קיימת ירידה משמעותית ביקורים דחופים במרפאה, התייעצויות מומחים רבות 
• החלמה מהירה במצבים של החמרה, התלקחות או דלקת
• עלייה ברמת האנרגיה הגופנית והחיוניות 
• עלייה ברזרבה הרגשית, קוגניטיבית, חברתית 
• יכולת גבוהה של האדם לנהל את בריאותו 
• דיווח עצמי של שיפור איכות חיים ושביעות רצון 

אנו יודעים להצביע די בקלות על הקשר שבין משתנים פסיכולוגיים “שליליים” לבין בעיות בריאות. השכל הישר מבין בקלות את הקשר שבין השמנה, שימוש יתר בסיגריות ו/או אלכוהול, העדר פעילות גופנית ובין משתנים פסיכולוגיים דוגמת מתח, חרדה, דכאון, כעס או זעם, בדידות או נסיגה חברתית.  תחום זה נחקר רבות בעבר ובהווה. 

אולם, מה בנוגע למשתנים פסיכולוגיים חיוביים או “נכסים בריאותיים“. האם ייתכן כי אנשים מסוימים סיגלו לעצמם מערכת חשיבה והרגלים פסיכולוגיים – המשמשים עבורם שכבת מגן כנגד גורמי סיכון בריאותיים. 

חוקרים המנסים לעמוד על הנכסים הבריאותיים התורמים להפחתה של גורמי סיכון בריאותיים, מצביעים על התרומה הייחודית של מאפיינים פסיכולוגיים חיוביים: 

• תחושת שביעות רצון מהחיים
• אופטימיות, תחושת מסוגלות עצמית
• נוכחות של רגשות חיוביים בשגרת היום  
• סלחנות, סליחה
• יכולת לחזור במהרה לאיזון רגשי / הרגשה חיובית
• הרגשה של חיוניות, התלהבות, התפעלות
• תחושת מטרה, משמעות  בחיים
• השתייכות למשהו בעל ערך גדול ממני 
• מערכות יחסים, מגעים חברתיים
• תרגול רוחני, דת, אמונה 

המאפיינים ברשימה שלמעלה – במיוחד אופטימיות ומעורבות חברתית, נמצאו כתורמים לאיכות הבריאות, תוחלת חיים, הפחתה משמעותית במחלות לב וכלי דם, יכולת ניהול מחלה כרונית ואף בעמידות כלפי וירוסים נשימתיים כמו שפעת. 

מהו “המסלול” הביולוגי שבין הפסיכולוגי לפיזיולוגי?  כיצד פועל בדיוק אותו “המנגנון” שמחבר בין נכסים פסיכולוגיים חיוביים ובין ביולוגיה וגוף בריא?  מן ההגונות לומר כי אין תשובה מדעית ברורה. חשוב גם לציין, כי לא מדובר בקשר של סיבה ותוצאה ( לא ניתן לקבוע כי נוכחותם של “נכסים בריאותיים” פסיכולוגיים מייצרת הגנה מפני מחלות). וגם כאשר אנו מצביעים על קשר או זיקה, לא ניתן לומר בבירור באילו מחלות ספציפיות מדובר.

 יחד עם זאת, ניתן לשער את מנגנון הפעולה. אנשים המסגלים לעצמם תפיסת עצמית אופטימית והרגלים חיוביים – נוטים לשלב בצורה עקבית בשגרה השבועית שלהם התנהגויות בריאות יותר. הם הולכים בחוץ או מתאמנים בצורה סדירה ועקבית, נחשפים לאור יום, אוכלים מזון בריא ומגוון, דואגים לנהל בדיקות רפואיות תקופתיות או פונים ללא דיחוי לייעוץ בעת הצורך. לאנשים בעלי נכסים פסיכולוגיים -בריאותיים יש בדרך כלל גם קשרים חברתיים רבים וקריירה, דבר התורם גם כן לניהול סדר יום, אכילה, ערות ושינה מאוזנים.

אימון אישי ופסיכולוגיה חיובית 

העיסוק המוגבר במניעת מחלות, שיפור איכות חיים ושמירה על גוף בריא – הניע קבוצות שונות של אנשי רפואה ומחקר לפתח שיטות התערבות טיפוליות ממוקדות בנכסים פסיכולגיים- בריאותיים ורגשות חיוביים. מתוך ההבנה כי זו הדרך היעילה לסייע לאנשים המעוניינים בניהול משקל תקין, אכילה בריאה, התמודדות עם מחלות כרוניות והגברה של פעילות גופנית³. טכניקות אלה, נחקרות כבר מעל שני עשורים כך שיש ברשותנו גוף ידע מבוסס שיכול להצביע על האפקטיביות שלהם בשיפור הבריאות הפסיכולוגית והגופנית של אנשים המבקשים שינוי. 

חשוב מכך, ניתן לראות כי ההשפעה של התערבויות המשלבות פסיכולוגיה חיובית והעצמה – חורגת מהתחום הצר של שינוי אכילה בריאה ופעילות גופנית סדירה. הן משנות את תפיסת העולם של היחיד, מייצרות  דימוי עצמי חיובי וקבלת החלטות בריאה יותר. עם זאת, בהקשר ניהול מחלה כרונית ו/או שיפור הבריאות – אין להפחית במשמעות של ניהול סדר יום, אכילה בריאה, שמירה על תנועה מספקת, שינה איכותית, הרפיה וקשרים חברתיים. 

סיכום 

שני העשורים האחרונים תרמו לידע הולך וגדל בנושא נכסים בריאותיים ורגשות חיוביים, לצד פיתוח על שיטות טיפול והתערבויות חדשות. המחקר מצביע על קשר בין בריאות פסיכולוגית לבין בריאות גופנית ואיכות הבריאות. אנשים בעלי תכונות אופי והשקפת עולם חיובית -הולכים בחוץ, מתאמנים בצורה סדירה ועקבית, נחשפים לאור יום, אוכלים בצורה מאוזנת, דואגים למזון מגוון ובריא, עוקבים אחר המלצות בריאות כדרך קבע. אימון בגישה פסיכולוגית המשלב שינוי קוגניטיבי והתנהגותי – נמצא כמסייע בתחומים של שיפור איכות הבריאות, התמודדות יעילה עם ניהול מצבים רפואיים, שינויים אישיים ומקצועיים.  

מקורות

1. Park N, Peterson C, Szvarca D, Vander Molen RJ, Kim ES, Collon K. Positive Psychology and Physical Health. Am J Lifestyle Med. 2014;10(3):200-206. doi:10.1177/1559827614550277

2. Ghent A. The happiness effect. Bull World Health Organ. 2011;89(4):246-247. doi:10.2471/blt.11.0204113. Olsen JM, Nesbitt BJ. Health Coaching to Improve Healthy Lifestyle Behaviors: An Integrative Review. Am J Health Promot. 2010;25(1):e1-e12. doi:10.4278/ajhp.090313-LIT-101