אם כי פיתוח חוסן והיכרות ערוצי ההתמודדות יעילים, מקבלים תשומת לב (ובצדק) בעתות חירום. חשוב לציין כי הפסיכולוגיה החיובית מכוונת אותנו לבנייה של חוסן נפשי בשגרה – כחלק מבנייה של מבוגר בעל מבנה נפשי יציב ובריא.
כולנו עוברים ימים קשים הדורשים חוסן ומשאבי התמודדות רבים,
המושג חוסן ( RESILIENCE) מתייחס ליכולת הנרכשת של אדם להתמודד עם האתגרים הנקרים בדרכו בחיי היום יום: פרנסה, קורת גג בטוחה, אוכל ומזון, בריאות גופנית, בריאות פסיכולוגית, יחסים משמעותיים וחברתיים. כדרך של שגרה, גם אם איננו ערים לכך, לכולנו דרכי התמודדות – המעניקים לנו חוסן ועמידות. לדוגמה: הקפדה על פעילות גופנית וחיים בריאים, פיתוח קשרים חברתיים, חוגים והעשרה, מעורבות בקהילה, מדיטציה, יציאה לטבע או לים ועוד.

בתקופות של משבר כפי שאנו חווים בימים אלה, קורים שני תהליכים מקבילים ומנוגדים. מצד אחד: האתגרים עלינו להתמודד איתם גדלים ומתרחבים: התמודדות עם מתח ולחץ נפשי, תמיכה במשפחה או הורים מבוגרים, יצירת שגרה חלופית לעבודה או מסגרות חינוך, ועד למציאת פתרונות להכנת ארוחות מסביב לשעון. ומהצד השני: הפגיעה בשגרה האישית ובדרכי התמודדות אשר היו זמינים לנו קודם לכן. לדוגמה: צמצום של חוגים ושגרת ספורט, מפגשים חברתיים קבועים עם משפחה או בעבודה, טיולים ותחביבים בחוץ ובטבע.

בישראל (לצערנו ) נרכש ידע מקצועי רב בנושא קיום שגרה והתמודדות עם לחץ בעת פעילות לחימה. אחד המודלים הישימים הינו ‘מודל החוסן הרב-ממדי’ שהוביל ופיתח פרופ’ מולי להב יחד עם צוות מרכז משאבים.
בפשטות, המודל מבקש מכל אדם להתוודע ולהכיר את ‘ערוצי ההתמודדות’ היעילים עבורו להשבת תחושת החוסן והיציבות הרגשית. כאשר נלמד ונזהה על עצמנו – מהו הערוץ המועדף עלינו, נוכל לקחת אחריות ולהקדיש מס’ דקות ביום לפעולה. בנוסף, נוכל לכוון בצורה יעילה יותר את בן או בת הזוג לעזרה שאנו זקוקים לה.
להלן שישה ערוצי התמודדות כפי שמתוארים במודל החוסן הרב- ממדי. נסו לזהות על עצמכם (ובני המשפחה הקרובים) מהם ערוצי ההתמודדות היעילים עבורכם במצבי לחץ ומצוקה:
- ערוץ האמונות והערכים: חיפוש תקווה וחוסן באמצעות חיבור לאמונה או מערכת משמעות פנימית.
- ערוץ הרגשי: שימוש בגישה פסיכולוגית-רגשית לעיבוד החוויה הרגשית, פורקן של רגשות טעונים.
- ערוץ החברתי- קהילתי: צורך מובהק להשתייך לקבוצה, לפעול בתוכה ולמענה, קיום תקשורת רציפה עם חברי הקבוצה הגדולה, לקיחת תפקיד עם אחריות, הגברת תחושת הביטחון הפנימי באמצעות נקיטת פעולה מאורגנת בעל אופי ומבנה חברתי.
- ערוץ הדמיון ויצירתיות: התמודדות דרך שימוש בצד היוצר והדמיון לדוגמה אומנות ועיצוב או דרך פנטזיה והרחקה מתכנים של חירום לדוגמה: הומור, צפייה בסרטים או סדרות.
- ערוץ ההיגיון וניתוח: התמודדות דרך איסוף מידע, עיבודו וניתוחו באמצעים לוגיים ואנליטיים. אלו יהיו אנשים שמתאפיינים דווקא בחשיבה מוגברת (לעיתים קרובות בקול) לדוגמה: ‘אלטרנטיבות מלחמה’, ‘סדרי עדיפות’, ‘תרחישים’ וכדומה. זה יכול להתבצע בצורה פאסיבית על ידי צריכה מוגברת של מידע חדשותי ועדכונים או בצורה אקטיבית יותר כמו השתתפות בוובינרים בנושא היסטוריה ובטחון לאומי; וכן מעמדה של ‘מומחה’ באמצעות הוראה והקניית ידע לאנשים אחרים.
- ערוץ העשייה הגופנית: הגברת החוסן והיציבות הפנימית באמצעות עשייה. לדוגמה: סדר וניקיון, בישול, עבודה בגינה, שימוש בכלי עבודה, פעילות תנועתית ופעילות גופנית. מאחר ושינה הינה פעולה פיזיולוגית, ניתן לראות בשינה מוגברת – גם כן ערוץ התמודדות גופני להשבת איזון נפשי בתקופות של לחץ ומתח נפשי.
אם כי פיתוח חוסן והיכרות ערוצי ההתמודדות יעילים, מקבלים תשומת לב (ובצדק) בעתות חירום. חשוב לציין כי הפסיכולוגיה החיובית מכוונת אותנו לבנייה של חוסן נפשי בשגרה – כחלק מבנייה של מבוגר בעל מבנה נפשי יציב ובריא.
ולבסוף, היכרות עם ערוצי התמודדות שונים – יכולה למנוע חיכוכים מיותרים עם בן הזוג או בן משפחה קרוב. ההבנה הפשוטה כי אדם קרוב עושה את מה שהוא עושה ( בעיקר ) בשביל להרגיע ולהשקיט את עצמו – יכולה לסייע לגייס אמפטיה ולהתגבר על הצורך להעיר ותקן.
להלן מספר קישורים לתמיכה וחוסן בימים אלה:
ערוץ רגשי/ פסיכולוגי:
קו סיוע של עמותת נט”ל לנפגעי טראומה: 1-800-363-363
אתר: https://www.natal.org.il/
ערוץ חברתי- קהילתי:
אתר מערך המתנדבים של ‘חרבות ברזל’
ערוץ גופני:
תרגול יוגה להפחתת מתח [ אנגלית ]
תרגול מיינדפולנס לכל חלקי הגוף
ערוץ ידע ולמידה עצמית:
חוסן ובריאות (גם) ב’חרבות ברזל’
https://www.sheba.co.il/199457
מקורות:
מרכז משאבים לטיפוח תכניות לטיפוח חוסן והתמודדות עם משבר
הערה: מאמר זה קיים בגרסה נוספת גם באתר שיבא CONNECT